מחשבות

אלו הן כל מיני קטעי מחשבה שרצו לי בראש, בנסיעה חזרה מהסיור בעכו, רשמתי אותן אז על דף ועכשיו הקלדתי אותן. בתחתי הוספתי עוד דברים שעלו לי בראש מאז..

Mono-culture v.s. Multi-culture

*העירייה מציג שיש פרויקטים משותפים- "מטבע הדברים"

- פעילות נגד אלימות נוער

- ועדות תכנון משותפות

- פעילות מתנ"סים משותפת

נציגי הקהילות אומרים שהם לא רוצים בתי ספר משותפים או מערכות מתנ"סים משותפות

||

V

שאלה שעולה: האם באמת צריך מערכות משותפות (כמו: חינוך) או שמה זה טוב כמו שזה, שקבוצות שונות נפגשות באופן "טבעי" יותר ולא כפוי.

*מהפגישה עם איילים

- מה המטרות של המפגש שלנו איתם? => ומכאן מה היעדים שאליהם אנו רוצים להגיע ואיך?

- האם יש לנו זכות להטיח ביקורת באדם תוך 20 דקות של מפגש? מה תשיג לנו ביקורת כזו?

*בחברה האזרחית יש שני מישורי עבודה

1. מדיני/ לאומי- השפעה על סדרי עדיפויות וכדומה

2. בין בני אדם- לעודד רוח של התנדבות, של עשייה לשינוי

* מה אנחנו בוחנים בסיור?:

אנו מנסים להציג/ להבין את תפיסת העולם של כל ארגון ואדם לבחון מה הם הפערים? מה כן נעשה? ובמה הם כן תורמים?

ואז אנחנו, עם השאיפה היא לקדם את החברה האזרחית, צריכים לבדוק איך אפשר להעצים את הקיים ומה צריך לשנות.

זה נוח להיכנס לנישה של ביקורת ומה לא בסדר (האם זו לא הבועה של האקדמיה?) אך לדעתי צריך להיכנס יותר למוד (mode) של אפיון בעיות ובחינה מה אנחנו כבני אדם במשאבים המוגבלים שלנו כן יכולים לעשות

1. סמי הוא דוגמה טובה של סנגוריה, של יכולת של אדם לערר על הממסד הקרוב/המקומי.

2. איילים הם דוגמה לאפשרות לתעל כלים קיימים לטובת מטרות יותר טובות

(האם יש לנו אפשרות לשנות את הסוכנות היהודית ואיך? האם הם לא אלו שיצליח לשנות אותה

מבפנים?)

----------------------------------------------------------------------------------------------------

ואחרי שבועיים...

השאלה המרכזית שמסתובבת לי בראש היא מה אנחנו רוצים מהקורס הזה?

מצד אחד אני מוכרח להודות שהתחלתי להגדיר את הקרוס כ-"קורס בפילוסופיה מעשית" כלומר אנחנו מתרגלים בחצר של סוקראטס מעלים שאלות ומדיינים עליהן וכשמצלצל הפעמון (נגמר השיעור) אנחנו מתפזרים וכל איש ואישה לעיסוקם הם.

(הבהרה: אני מאוד אוהב פילוסופיה ומבחינתי לתרגל גישות סוקראטיות זה באמת כיף  )

מצד אחר אולי המטרה של הקורס הזה הוא הדיאלוג עצמו, כאן ועכשיו, בכיתה עם האנשים שאנחנו פוגשים ומדברים איתם/ן בכל מפגש?

מצד שלישי, המטרה של השיעורים היא להוביל לעשייה- זה מה שחשבתי שמטרה של השיעורים היא בהתחלה..?

עכשיו, עם המטרה היא להוביל לעשייה, שתוביל לשינוי, שתוביל לשיפור מערכת היחסים בין יהודים לערבים-> אז אני שואל מה היא התוכנית/ השלבים/ איזה תהליך אנחנו אמורים לעבור?

תמר אמרה בשיעור האחרון שאנחנו צריכים להבין את ההבדלים בין אנשים שנפגשים לדיאלוג, מי ממוקם גבוה יותר ומי נמוך יותר-> המשפט הזה הדליק לי מנורה/ שאלה?

לאיזה דיאלוג אנחנו מצפים? דיאלוג שבו כולם מדברים באופן מנומס וזהה? כשאנו יוצאים לסיור בעכו ונפגשים עם אנשים שונים, מרקעי שונים, בעלי דעות שונות האם אנחנו חייבים להתעמת איתם? – כי הם לא עם אותה תפסת עולם כמו שלנו?

האם כשאנחנו רוצים שוויון אנחנו רוצים את כולם אותו דבר דומים לנו חושבים כמו כועסים כמונו?

האם אנחנו רוצים mono-culture או multi-culture ?